לפני כ-60 שנה, נועם חומסקי (המוכר גם כ"ידיד ישראל גדול"), הציע לעולם את תיאוריית הדקדוק האוניברסלי. גישה האומרת שיש בנו נטייה גנטית למבנה מסוים של דקדוק ולכן אלמנטים מסוימים של דקדוק קיימים בכל שפה אנושית.
מאז זרמו הרבה מים ויש לגישה לא מעט מבקרים, אבל גם לאלו ברור שיש לבני אדם זיקה למבנה דקדוקי מסוים. ההסבר שלהם הוא שמדובר בכלל בתהליך בסיסי יותר הקשור למבנה של מערכות החשיבה במוחנו. זה כמובן מאד מזכיר לי את הזיקה שלנו לסיפורים שגם כן נובעת מתהליכי חשיבה, או יותר נכון תהליכי אחסון במידע במוחנו.
מחומסקי בן ה-90 לשתי בחורות צעירות שהשתתפו בסדנה שנתתי לאחרונה בחברת טכנולוגיה גדולה. שתיהן התחילו את הסדנה באומרן שהן לא טובות כלל בסיפורים ואף לא בלספר על עצמן. שעה אחר כך, כשנתתי להן משימה לבנות קווים כללים של סיפור אגדה עם מוסר השכל, הן העלו את הסיפור המטורף הבא:
– מר אפרסק גדל לו על עץ, ופעם ביום בא ילד חביב כדי לבקר את האפרסק [כן, אני יודע שזה מזכיר את העץ הנדיב, אבל חכו]. האפרסק ראה את כל חבריו פשוט נאכלים או הולכים לקומפוט ורצה להימנע מגורל דומה. אבל עבר זמן, האפרסק חשב הרבה והבין שגם אם יצליח להישאר על העץ גורלו יהיה דומה – הוא בסוף יאכל על ידי ציפורים או יירקב לו על האדמה…
מר אפרסק החליט שהוא ייתן את עצמו לילד, אבל רק בתנאי אחד – שהילד ישתול את הגלעין שלו באדמה וידאג להשקות אותו. וכך קרה – הילד שתל והאפרסק גדל להיות עץ אפרסקים מרהיב.
מה אין בסיפור הזה?! עץ החיים. אהבה. מוות. הגשמה עצמית. לידה מחדש…
טיפה הכוונה וקצת רצון טוב ויצא כאן סיפור ארכיטיפי עמוק שהיה גורם לקרל יונג היה להתהפך (מעונג) בקבר.
מוסר השכל – יכולת יצירת סיפורים מוטמעת עמוק בתוכנו, ולא צריך הרבה בשביל להוציא אותה אל האור. אז אם תרצו, אין זה …סיפור [חפשו כפתור ליצירת קשר].
הערות שוליים:
* לאף אחת מהבחורות אין ילדים, והן רחוקות מאד ממשבר גיל 40.
* קרל יונג הוא תלמידו המורד של פרויד. אבי מושג "הלא מודע הקולקטיבי" שהגדיל לנסח את הארכיטיפים דמויות מפתח הקיימות בלא מודע של כולנו ומזכירות לנו על קיומן בחלומות. אגב דרך אחרת להסתכל על ארכיטיפים של יונג היא להגדירן כדמויות עם סיפור…
Hebrew