על הרוע של יוצרי סיפורים

ממה מתחילות מלחמות?

מהתנקשות ביורש עצר? מפלישה צבאית? מרצון לכבוש עם אחר? מרצון לנקום?

לא! מלחמות מתחילות מסיפורים. סיפורים המחלקים את העולם לשניים: מצד אחד רע המאיים על קיומנו או על דרך החיים שלנו, רע המתפשט/הגדל/המשתלט/העומד לתקוף…  רע שחייבים לעצור. ומהצד השני – הטוב הטהור – מי אם לא אנחנו עצמנו.

לצד כל הדברים הנהדרים שהאנושות מרוויחה מסיפורים (תשאלו את יובל נוח הררי, הוא למשל זוקף את ההצלחה של האבולוציה האנושית ליכולת שלנו לחשוב בסיפורים ולספר אותם), סיפורים הם אלו שבגללם אנו פוגשים רע כמעט בכל דבר – בגזע, בעם, בהשקפת עולם, באופי של בן/בת זוג, בנו עצמנו…

היטלר היה מצוין בלהדביק רוע לעמים שלמים. טובים בזה היו גם הקומוניסטים הסובייטים, וגם האמריקאים מהצד השני. טובים בזה כל שלטונות העריצים. האמת.., רובנו לא רעים בזה.

מבחינתי זה אומר שיש בעולמנו שני סוגים של רוע: 1. רוע המתבטא במעשים רעים; 2. רוע המתבטא ביצירה והפצה של סיפורים ההופכים אדם בעל תכונות מורכבות או ציבור שלם לרשעים. פעם הייתי בטוח שהרוע הראשון גרוע יותר, היום אני רחוק מהביטחון הזה.

אז אם במעשים רעים נלחמים גיבורים, מי נלחם בסיפורים רעים?

הכירו את גיבור העל החדש – האדם העל נרטיבי

סופרמן, גיבור העל האולטימטיבי המוכר לכולנו, קיבל את שמו בירושה מהסופר-מן של פרידריך ניטשה (אובר מנצ' במקור הגרמני). אך בניגוד לסופרמן החדש, אדם העל של ניטשה הוא לא זה עם כוחות פיזיים מיוחדים, אלא עם כוחות מנטליים שמאפשרים לו לגבור על הנורמות, אופנות ואף הערכים של כלל החברה ולחשוב באופן עצמאי לחלוטין.

הדמות הזו של ניטשה היא דמות של אידיאל אוטופי (הרי חשיבה עצמאית לחלוטין לא באמת אפשרית), דמות ששואפים אליה.

אני מציע גיבור על אוטופי קצת שונה – האדם העל נרטיבי – אדם שמצליח לראות את כל הנרטיבים שסביבו, ואידיאלית גם של עצמו, מלמעלה. כזה המסוגל להתעלות מעל היכולת המאגית של סיפורים בחיינו ולהמציא סיפורי על המסכמים את הכל.

גיבור על שיודע שהרעים בסיפור הם לא בהכרח רעים, כך גם הטובים. כזה שיודע שמדובר רק בדמויות שעברו השטחה בגלל שלציבור, ככלל, יש קושי להיות קשוב לסיפורים מורכבים.

גיבור על שמבין שניואנסים בהגדרה של רוע הם שקובעים האם פנינו למלחמה או לשלום, לגירושין או לשיפור הזוגיות. כזה שיודע לעמוד על הגוון הנכון בהגדרה של רוע של אדם זה או אחר: אדם רשע => אדם עם כוונות רעות => אדם שעשה דבר רע => אדם שבגללו נעשה משהו רע => אדם שטעה => אדם שהתבלבל בין הטוב לרע => אדם שהלך בתלם אחרי רוע => אדם שעלול לבחור בדרך הרע בגלל נסיבות => אדם שהוא טוב ויש בו צד שמסוגל לרוע וכו'.

גיבור על שיודע לייצר נרטיב על שמאפשר לאנשים לראות את הסיפורים שמשפיעים על חייהם ממעוף הציפור ולהבין כמה הם קטנים.

מה יגיד האדם העל נרטיבי על ישראל סוף 2019?

 – המדינה נקרעת: ביביסטים מצד אחד, אנטי-ביביסטים מצד שני.

שני נרטיבים שלכאורה עומדים בסתירה זה לזה. סיפור אחד: התקשורת, שמאלנים ופרקליטות רודפים אחרי מנהיג אהוב שעשה הרבה בשביל המדינה. סיפור שני: מנהיג מושחת שיפגע בכל חלקה טובה במדינה כדי להישאר בשלטון. סיפור אחד: מלחמה נגד איראן. סיפור שני: מלחמה למען הגנה על הדמוקרטיה…

בעיניו של אדם על נרטיבי בכל אחד מהסיפורים יש אמת, אמת חלקית, אמת מסוימת.

בעיניו של אדם על נרטיבי לכל הדמויות יש גם צדדים טובים, לצד הרעים.

בעיניו של האדם העל נרטיבי מדובר בסיפורים קטנים שרמת האיום שלהם על ישראל ועל אופייה הינה נמוכה.

בעיניו של האדם העל נרטיבי, האויב האמיתי מתחבא מאחורי השורות. האויב הוא עצם ההליכה העיוורת אחרי סיפורים מכלילים ("מתנחלים הם…", "שמלאנים הם…", "מצביעי ביבי הם…", "חרדים הם…", "פמיניסטיות הן…", "פטריארכיה היא…") ולא פחות מזה, האויב האמיתי נמצא בהעדר הסתכלות ביקורתית שלנו כלפי עצמנו.

תנסו גם אתם לחשוב היום כמה דקות כמו האדם העל נרטיבי. הסתכלו במראה ותשאלו: איפה הנרטיבים שלכם על העולם ועל הקרובים אליכם מטעים אתכם. איפה הצדדים הטובים של אויביכם? איפה הרוע שלכם עצמכם?

תנסו. זה לא פשוט, אבל ההתקרבות לאור המחמם של האמת שווה את זה.