הגעתם למקום חדש, אולי זה ראיון עבודה, אולי נכנסתם לתפקיד חדש, אולי אתם בשליחות חשובה מהעבודה, ואולי זה בכלל דייט…, עכשיו תורכם לדבר ולהרשים. מותח? מלחיץ?
קצת, אבל אתם מתגברים על זה במהרה כאשר לראש קופץ הארסנל הקבוע:
– למדתי ב… עבדתי ב…
– עשיתי א', עשיתי ב'…
– ניהלתי את… עבדתי תחת…
– הייתי אחראי… דאגתי ל…
האם זה עובד? האם זה עוזר לכם לייצר קשרים חזקים עם אנשים?
הנה רק כמה מהבעיות עם הגישה הזאת:
- 'מרשים' זה תמיד עניין יחסי. הצגה עצמית כזאת יכולה לעבוד אם הרקע שלכם מאד מרשים ביחס לאנשים שאתם עומדים מולם, אבל זה עובד הרבה פחות טוב כשהמצב הפוך. זה שעבדתם בגוגל אולי מרשים כשלעצמו, אבל לא מספיק מרשים כשמדובר בפגישה עם הנהלה בכירה בחברה גדולה.
- אם מדובר בראיון עבודה או פגישה עסקית, רוב הסיכויים שאנשים כבר ראו את הפרטים הללו בקורות חיים או בלינקדאין והחזרתיות יכולה להתפרש כטרחנות.
- התמקדות בהישגים יכולה לגרום לכם להצטייר כשחצנים.
- כולם מבינים שמאחורי הישגים לפעמים עומדים מזל וקשרים.
- הצגה עצמית כזו לא מאפשרת להסיק כיצד יהיה לעבוד אתכם או לחיות לצדכם. וזה חשוב לא פחות מרקע כזה או אחר.
- זה משעמם!
אז איך אפשר לאפשר לאנשים לקבל הצצה אל אופיינו האמתי, אל "רוח הלחימה" שלנו?
ובכן, אפשר לקפוץ לתוך בניין בוער ליד ולהציל איזה תינוק או חתול. לכו על זה אם מזדמן לכם, אבל הדרך השנייה הכי טובה היא לחשוף משהו מהעבר, להיפתח לגבי קושי שהתגברנו עליו בהצלחה מרובה או במילים אחרות – לספר סיפור רלוונטי.
הנה דוגמה לפורמט נרטיבי של להצגה עצמית בראיונות עבודה, שבניתי בעבר עבור חבר:
כשהתחלתי לעבוד ב …….[חברה X, תפקיד Y]……. הכל היה בסדר, אבל אז מצאתי את עצמי במצב מטורף: ……. [ככל שהאתגר שנתאר כאן גדול יותר, כך ההישג של ההתגברות עליו יהיה מרשים יותר]……. בהתחלה לא ידעתי מה לעשות, אבל אז החלטתי שאני לא מוותר. אז …….[עבדתי קשה/התמדתי/התייעצתי/למדתי]……. והתחלתי לצאת מזה. לקח זמן, אבל ההצלחה הייתה מתוקה, וגם הרווחתי שיעור לחיים: …….[משהו שרלוונטי כמובן].
לכל אחד מאתנו יש סיפורים כאלה, גם אם לא סיפרנו אותם אף פעם. חלקנו פשוט מרגישים מאד לא בנוח עם הפורמט. אבל למה שזה יהיה ככה?! עדיף להצטייר כשחצנים או משעממים?
Hebrew